מצבי דיכאון מוגדרים כמייצגים פגיעה משמעותית ומתמשכת במצב הרוח ובתפקוד הכללי, עד מיקרים של חוסר תפקוד מוחלט ופגיעה בכל תחומי החיים, לעיתים ללא סיבה נראית לעין או שללא פרופורציה לארוע חיצוני.
הגורמים לדיכאון מורכבים מגורמים ביולוגיים וגנטיים, פסיכולוגיים וסביבתיים:
1. גורמים ביולוגיים גנטיים יכולים להיות – חוסר איזון ביוכימי בחומרים במוח הקשורים בוויסות מצב הרוח (סרטונין ונוראפינפרין), פגיעה בוויסות ההורמונלי ואף שוני במבנים מסוימים במוח.
2. גורמים פסיכולוגיים יכולים להיות – דפוסי חשיבה נוקשים ובלתי יעילים, עיבוד שלילי של מידע, ערך עצמי נמוך, חוויה של חוסר אונים.
3. גורמים סביבתיים יכולים להיות – נסיבות חיים הרצופים באירועים מלחיצים שמהווים טריגר להתפתחות דיכאון ( פיטורין, גירושין, אובדן , מחלות קשות, שינויים הדורשים הסתגלות מחודשת). כאשר מה שמשפיע על הטריגר הינה המשמעות שהאדם נותן לאירוע ולא האירוע עצמו.